למה אנחנו מעדיפים את הסטנדרט IP66 עבור החיממים שלנו לשימוש בחוץ
אם אי פעם הייתם בעלים של חיממה לשימוש בחוץ, אתם יודעים איך זה עובד. לאחר מספר עונות של גשם, וקצת אבק שנדחף על ידי הרוח, החיממה פשוט מפסיקה לעבוד. ברוב המקרים, זה קורה בגלל שלחות או אבק שחדרו לחלקים החשמליים של החיממה וגרמו לקצרים. זה מעצבן ויקר. לכן אנחנו מייצרים את החיממות שלנו על פי הסטנדרט IP66.
מה בעצם אומר הסטנדרט IP66?
בשפה פשוטה, זה אומר שהחיממה היא בעצם “מבצר”. אנחנו משתמשים בחומרים איכותיים כדי למנוע חדירת אבק ומים לתוך החיממה. רבות מהחיממות טוענות שהן “עמידות בפני מים”, אך זה בדרך כלל אומר שהן יכולות לעמוד בגשם קל בלבד. החיממות שלנו שונות – הן יכולות לעמוד בהפצצת מים או בערפל סמיך, והן ימשיכו לעבוד. אין קצרים, אין חלקים שנפגעו – רק חום.
התמודדות עם ה“רוצח השקט”
יש דבר אחד שרוב האנשים לא חושבים עליו: הקרירה. כשהחיממה כבויה, הצינור החם נחשף לאוויר הקר שבחוץ, וכך נוצרת לחות. אם המים נאגרים על החלקים החיצוניים של החיממה, זה יכול לגרום לשברים בזכוכית. זה לא טוב. כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בחומרים מיוחדים שמונעים חדירת מים. בצורה כזו, המים פשוט נשטפים החוצה, והחלקים החיצוניים של החיממה נשארים נקיים.
הקורבן האמיתי
אני רוצה להיות כנה איתכם – אטימות גבוהה כרוכה בקורבנות. מכיוון שאנחנו מונעים חדירת מים, החום לא יכול לצאת בקלות כמו בחיממות עם מסגרת פתוחה. לכן, החיממה נהיית חמה מאוד בתוכה. כדי למנוע נזק לחוטי החשמל עם הזמן, ודאו שיש מקום מספיק מאחורי החיממה לאוורור. קצת אוויר יכול לעזור מאוד.
חיממות שנועדו להחזיק מעמד
בסופו של דבר, העיקר הוא להגן על נקודות המגע. כשאנחנו מבודדים את רכיבי החימום מהחלקים האחרים, אנחנו מונעים את החמצון שגורם לתקלות. זה פשוט עובד. בין אם אתם משתמשים בחיממה במקום עבודה, בחצר הבית או באזורים תעשייתיים, היא תוכל לעמוד בכל תנאי.