למה רוב החיממים באור אינפרא-אדום נהרסים בנקודת החיבור של החוטים (וכיצד תיקנו זאת)
אם אי פעם קרה לכם שהחיממה שלכם הפסיקה לעבוד, סביר להניח שהיא לא נהרסה בתוך הרכיב עצמו. כנראה שהיא נהרסה דווקא בנקודת החיבור של החוטים. הבעיה היא שכאשר משתמשים בהספק גבוה, החום לא נשאר במקומו – הוא עובר גם לאחור, לאורך החוטים. בהרבה מוצרים זולים, החום גורם לחומר האיטום להתקלף, ואז נוצר מקצר חשמלי, והחיממה כבר לא עובדת.
השקר של “IP65”
הרבה חיממים זולים משתמשים בחומרי איטום פשוטים או בסיליקון באיכות נמוכה. חומרים אלו אינם מסוגלים לעמוד בחום הגבוה. כשנוצרת סדק קטן, אבק ולחות יכולים לחדור פנימה. על גבי המוצרים האלו יש לעתים סימון “IP65”, שאמור להעיד על כך שהמוצר עמיד בפני אבק ומים. אך אם חומר האיטום אינו איכותי, הסימון הזה חסר משמעות. החוטים של החיממה נוטים להתחמצן, ההתנגדות החשמלית עולה, והחיממה נהרסת הרבה יותר מהר מהצפוי.
כיצד אנו עושים זאת
אנו משתמשים בחומרי איטום איכותיים ובחומרים שמחזקים את נקודות החיבור, כדי ליצור איטום אמיתי בין הרכיב לבין החוטים. זה לא קשור רק למניעת חדירת מים – זה גם קשור לניהול החום. אנו משתמשים בחומרים שמסייעים להפריד את החום מנקודות החיבור, כך שחומר האיטום לא ייהרס.
כמה דברים שצריך לקחת בחשבון
יש כאן פשרה – מכיוון שהאיטום כה איכותי, חלק החוטים נהיה קשיח יותר. אי אפשר לכופף את החוטים בצורה חזקה, כמו במקרה של חוטים לא מאוטמים. אם עושים זאת, עלול להיווצר סדק בחומר האיטום. חשוב שהמארז של החיממה יהיה מספיק גדול כדי שחלק החוטים הקשיח יוכל לשכון בו בנוחות. בנוסף, אם החיממה רועדת או מתנדנדת הרבה, יש לבדוק את נקודות החיבור. האיטום אמנם מגן על החלקים הפנימיים של החיממה, אך מכיוון שהאיטום אינו יכול להתעקל, כל הלחץ המכני פוגע בנקודות החיבור. חשוב לספק תמיכה נוספת לנקודות החיבור, כדי שלא יהיה צורך להחליף את החיממה בעתיד.